פירוש ר' יוסף קרא על התורה

הקדמה

פתח טקסט מעודכן במקראות גדולות


מהדורה זו נתמכה על ידי הקרן הלאומית למדע (מחקר מס' 2711/19)

חשיבותו של ר' יוסף קרא כפרשן המקרא

ר' יוסף קרא היה דמות בולטת בדור המעבר בין רש"י ורשב"ם, והוא מילא תפקיד מרכזי בהתפתחות אסכולת הפשט ושיטותיה בצפון צרפת במאה ה-12.  ר"י קרא היה מעין תלמיד-חבר של רש"י והיו קשרים הדוקים ביניהם. פירושי ר' יוסף קרא בונים על פירושיו של רש"י ומשלבים כמויות גדולות מפרשנותו,1 אבל היתה השפעה משמעותית גם בכיוון ההפוך. קיימים עדויות טקסטואליות לכמה מקרים שבהם ביאוריו הפשטניים של ר"י קרא השפיעו על רש"י, ואף גרמו לו לשנות כיוון ולתקן את תוכן פירושו.2

מקורות לשחזור הפירוש

פירושי התורה הקיימים של ר' יוסף קרא נשתמרו בשלושה סוגי מקורות:

  • דפים בודדים של הפירוש שנמצאו בגניזה האיטלקית – שבעה דפים המכילים פירוש לשנים עשר פרקים של ספר שמות ותשעה פרקים מספר דברים,3 ועוד דף בודד המכיל אוסף של ביאורים על מגוון פסוקים מכל התורה.4  רוב הדפים האלו נשתמרו רק באופן חלקי, והטקסט שלהם צריך שחזור. זיהוי ר"י קרא כמחברם יידון להלן.
  • הערות וגיליונות בכתבי יד רבים של פירוש רש"י – לרוב, הערות אלה חולקות על פירוש רש"י5 ומציעות את הפירושים החלופיים של ר' יוסף קרא עצמו.  במיעוט מכתבי היד,6 פירושים אלו נרשמו בגיליון ולאחריהם מופיעה החתימה "ר' יוסף"7 או "ר' יוסף קרא", ולכן קל יחסית להבחין בין התוספות האלה ובין דברי רש"י עצמו.8  אולם ברוב כתבי היד, פירושי ר' יוסף קרא שולבו בתוך הטקסט של רש"י עצמו.  בדרך כלל, עדיין ניתן לזהות בקלות את ההוספות מפני שהן מיוחסות באופן מפורש ל"ר' יוסף קרא" או "ר' יוסף בר' שמעון".9  אך יש מקרים שבהם כותרות או חתימות אלה לא שרדו.10
  • ציטוטים בכתבי בעלי התוספות – רשימת החיבורים השונים כוללת את פירושי רשב"ם (4x), ר' יוסף בכור שור (8x), ספר הגן (6x), ר' חיים פלטיאל (8x), פשטים ופרושים לר' יעקב מווינה (3x), פענח רזא (10x), דעת זקנים (12x), הדר זקנים (7x), וחיבורים וכתבי יד אחרים.11 לרוב, ביאורי ר"י קרא בציטוטים אלו עומדים בפני עצמם ואינם תלויים בפירוש רש"י.

המאמץ הגדול ביותר עד עכשיו לאסוף חומר מהקטגוריה השנייה והשלישית נעשה על ידי אברהם ברלינר לפני כמעט 150 שנה.12 למזלנו, כיום, יש לנו גישה למספר כתבי יד נוספים המכילים פירושים רבים של ר' יוסף קרא שלא פורסמו עדיין,13 וגם לדפים מפירושו שהתגלו בגניזה האיטלקית.  יחד, אלה מאפשרים להרחיב בהרבה את האוסף שלנו של ביאורי ר"י קרא על התורה ולשפר את ההבנה וההערכה שלנו לתרומתו הפרשנית. בהתחשב במספר הגדול של כתבי יד המכילים חומר רלוונטי והטבע הדקדקני של השיקום, מהדורה מקוונת זו תאפשר עבודה שיתופית ועידכון שוטף ככל שחומר נוסף יימצא וייחקר.14  מהדורה זו כוללת גם את הגלוסות על ספרי נביאים שהוסיף ר"י קרא על פירושו של רש"י, וכן קונטרס אחרון של ר"י קרא שיתואר להלן.

גילוי הפירוש

למרות מעמדו החשוב של ר' יוסף קרא, רק חלק קטן מפירושו לתורה שרד.15  אכן, עד לסוף המאה הכ', כל מה שהיה ידוע מביאורי ר"י קרא על התורה היו הופעותיו לעתים רחוקות בהגהות של כמה כתבי יד של פירוש רש"י, ולקט הציטוטים בפירושי בעלי התוספות.16  באופן לא מפתיע, חוקרים רבים הגיעו למסקנה השגויה שר"י קרא כתב גלוסות בשולי פירושו של רש"י בלבד, ולא פירוש עצמאי משלו.

עצם קיומו של פירוש עצמאי על התורה של ר"י קרא הוכח באופן חד משמעי רק כשזיהה פרופ' אברהם גרוסמן17 את ר' יוסף קרא כמחברם של מספר דפים של פירוש על התורה שהתגלו על ידי פרופ' מאורו פראני ב"גניזה האיטלקית".18  רוב הדפים האלו נחתכו בשעה ששימשו לכריכת ספרים, ושרד מהם רק חצי, שליש, או רבע של הטקסט המקורי. המצב המקוטע של דפים אלה והקשיים כתוצאה מכך בשחזור הטקסט המקורי מנעו את הפרסום שלהם עד עכשיו,19 ויש עדיין חלקים מהם שהשחזור של הטקסט אינו שלם או טעון שיפור.

הפרסום המקוון הראשוני כאן של כל החומר ששרד מפירושיו של ר' יוסף קרא על התורה יוכל לסייע להערכה מדוייקת יותר של תרומותיו הפרשניות הייחודיות ולסלילת הדרך לקריאה משופרת ושחזור של חלקים נוספים של פירושו.  בנוסף, הניתוח להלן מדגיש כמה נושאים חשובים שמתבהרים מתוך החומר החדש.

ר"י קרא והטקסט של רש"י

ניתוח של הדפים מפירוש ר"י קרא שלא פורסמו עד כה מגלה שיש הבדל מהותי בין פירושו לספר שמות ופירושו לספר דברים. בשנים עשר הפרקים הקיימים מפירושו לשמות (ו'-י', י"ט-כ"ה), יש שילוב סיטונאי של ביאורים (ולפעמים גם רצף של ביאורים) מפירוש רש"י.20  כשליש מפירושו הקיים לספר שמות21 שאוב מרש"י כמעט מילה במילה,22 ותופעה זו מקבילה לממצאים בפירושי ר"י קרא לנביאים.  בניגוד גמור לכך, בתשעת הפרקים של הפירוש על דברים (י"ב-י"ד, כ"ד-כ"ט) קשה להצביע על השפעה כלשהי של רש"י.  הגורם להבדל המשמעותי הזה אינו ברור, אך אפשר שהעצמאות הפרשנית של ר"י קרא גדלה במהלך כתיבת פירושו.23

ייתכן שהתלות הגדולה של פירושו של ר' יוסף קרא בפירושו של רש"י גרמה למיעוט תפוצתו, שהרי חלק משמעותי של הפירוש הפך בעצם להיות מיותר עבור קהל הייעד שלו בימי הביניים (לפחות אלו שכבר היה בידם פירושו של רש"י). עם זאת, תופעה זו היא ברכה גדולה לעוסקים במלאכת שחזור הטקסט המקורי של רש"י, שהרי כתוצאה מן ה"השאלה" של ר"י קרא, נותר בידינו לחלקים מספר שמות טקסט קרוב מאוד לטקסט של רש"י שהועתק (ככל הנראה מעותקו הפרטי של רש"י) על ידי ר' יוסף קרא.24  ברור, אם כן, שפירושו של ר' יוסף קרא הוא עד טקסטואלי חשוב ביותר לשחזור הטקסט המקורי של פירוש רש"י על פרקים אלו.  בנוסף, זיהוי כתבי היד של רש"י המשמרים בפרקים אלו נוסחאות הדומות לאלה שנמצאות בפירוש ר' יוסף קרא, יכול לספק נתונים חשובים אף לשאר תורה. ניתוח זה מתבצע כעת במסגרת פרויקט רש"י של על-התורה.25

"קונטרס אחרון" וקשרי ר"י קרא ורשב"ם

שבעת הדפים מפירוש ר' יוסף קרא על התורה היוו חלק מכתב יד יותר מקיף שכלל גם את פירושיו לספרים מנביאים וכתובים. שבעה עלים נוספים מכתב היד הזה שרדו, ומתוכם חמישה מהם מכילים שרידים של פירושיו לישעיהו, תרי עשר, ותהילים.26  שני הדפים הנוספים (המהווים פוליו כפול) הם אולי המסקרנים ביותר. הטקסט בשני צדיו של הדף הימני מכיל אוסף של ביאורים על פסוקים בעיקר מן התורה27 אך גם על מספר פסוקים בודדים מנ"ך,28 בעוד שהדף השמאלי מכיל פירוש על איוב ה':א' – ו':י"א.29  הטקסט של אוסף הביאורים מן הדף הימני מוצג כאן.

אוסף זה כולל ביאורים שצוטטו בחיבורים אחרים בשמו של ר' יוסף קרא,30 ויש בהם גם מאפיינים אחרים של פירושיו,31 ועל כן סביר להסיק שביאורים אלו הם פרי עטו של ר"י קרא.  אך אם כן עולה השאלה: מדוע הביאורים לא מופיעים כל אחד במקומו הראוי לו בפירוש ר"י קרא על התורה?  גם ראוי לציין שאוסף זה מכיל כמה מהביאורים היצירתיים ביותר של ר"י קרא, וגם מספר רב של ביאורים עם הקבלות בפירוש רשב"ם.32  ייתכן שנתונים אלו תומכים באפשרות שאוסף זה מהווה "קונטרס אחרון" או נספח לפירושי ר' יוסף קרא,33 שבו הוא רשם ביאורים נוספים שנתגלו לו רק לאחר שסיים את כתיבת הרובד העיקרי של פירושו. אפשר גם שחלק מביאורים אלו מקורם בדיונים שניהלו ביניהם ר' יוסף קרא ורשב"ם,34 והם עשויים לספק לנו חלון למערכת היחסים ביניהם.

השימוש הנרחב של חזקוני בפירוש ר"י קרא

כמות משמעותית מן הביאורים שנתגלו מפירושו של ר' יוסף קרא על התורה שולבו מאוחר יותר בפירושו האקלקטי של חזקוני.35  במקרים רבים, חזקוני אף משמר את לשונו של ר"י קרא.36  אכן, השימוש של חזקוני בפירושו של ר"י קרא היא כה נרחבת, עד שראוי יהיה לכלול את ר"י קרא (יחד עם רש"י, רשב"ם, אבן עזרא, ור"י בכור שור) ברשימה הקצרה של המקורות העיקריים של פירוש חזקוני.37  מידע זה מסייע לנו בשתי דרכים:

  • הוא מאפשר שחזור על ידי שימוש זהיר בפירושי חזקוני להרבה פירושים קטועים של ר"י קרא.
  • הוא מסייע לשחזור אפשרי של ביאורים מחלקי פירושו של ר"י קרא שלא שרדו כלל.  במקרים שיש ביאור פשטני המופיע בפירוש חזקוני שאינו שאוב מאחד המקורות העיקריים האחרים שלו, ולביאור יש תוכן, מתודה, או לשונות האופיניים לפירושי ר"י קרא, יש סבירות גבוהה שמקורו בחלקים האבודים של פירוש ר"י קרא.38

היחס בין הפירוש, הגלוסות, וציטוטי בעלי התוספות

במידה רבה, כעת, עם הגילוי של חלקים מפירושו של ר' יוסף קרא ב"גניזה האיטלקית", השאלה הפכה להיות: האם ר"י קרא כתב רק פירוש עצמאי או האם גם כתב הגהות על פירושו של רש"י.  או במלים אחרות:  האם הפירושים המופיעים (בשם ר"י קרא) כגלוסות בכ"י של רש"י נתווספו או הותאמו על ידי אחרים מתוך פירושו העצמאי של ר"י קרא, או האם הם נכתבו במקורם במתכונת זו על ידי ר"י קרא עצמו (בעותקו הפרטי של פירוש רש"י, שממנו העתיקו סופרים מאוחרים יותר)?39  [שאלה דומה קיימת לגבי ההגהות של רשב"ם הנמצאות במספר קטן של כתבי יד של פירוש רש"י.]40

יש שני גורמים התומכים בעמדה שההגהות הן פרי עטו של ר"י קרא עצמו, ושכתב אותן כיצירה נפרדת מפירושו:41

  • בכמה מן הגלוסות, במסגרת הצעת פירוש חלופי לפירושו של רש"י, ר"י קרא כותב על עצמו "אני המעתיק, יוסף ב"ר שמעון".42  מניסוחים אלו משתמע שלפחות פירושים אלו נכתבו במקורם תוך כדי העתקת פירושו של רש"י.43
  • בעוד שהתוכן של חלק מן ההגהות44 מקביל לפירוש, יש הגהות נוספות שתוכנן אינו מופיע בפירוש.45

שאלה קצת שונה קיימת לגבי ציטוטי ר"י קרא בכתבי בעלי התוספות. בחלק מן המקרים, תוכן הציטוטים מקביל לפירושי ר"י קרא,46 וסביר להניח שרובם שאובים מן הפירוש.47  עם זאת, במקרה אחד (שמות כ':א'), תוכן הציטוט של ר"י קרא לא מופיע כלל בפירושו, וסביר להניח שהוא שאוב מפרשנות הפיוט של ר"י קרא.

תודות ורשימת כתבי יד

אנו מודים לארכיוני המדינה בבולוניה ובפיאבה די צינטו על הרשות לפרסם את קטעי הפירוש של ר' יוסף קרא שנמצאו בגניזה האיטלקית (כ"י בולוניה 302.2, 469.1,2, 509.1,2, אימולה 17.2, פיאבא די צינטו 1).  אנו גם מכירים תודה למספר ספריות אחרות שאיפשרו לנו לפרסם טקסטים מכתבי היד שברשותם של רש"י ושל פירושי בעלי התוספות הכוללים הערות של ר' יוסף קרא ותוכן אחר שצוטט באפראט שלנו. להלן רשימת ספריות נוספות אלה וכתבי היד שלהן:

לבסוף, אנו אסירי תודה לצוות המכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית על עזרתם הנדיבה.49


פתיחת טקסט הפירוש
×